אייל טקו

אייל טקו

מתמחה ב: דיקור סיני, צמחי מרפא מערביים, תזונה טבעית, צמחי מרפא סיניים

עבר מול עתיד - רפואה מודרנית מול רפואה סינית

מי צודק, מה נכון, מי יותר אמין? הוותיק או המדען. על שאלות אלו אנסה לענות בתקווה להסביר כי הפתרון הוא בשיתוף פעולה מקצועי וכי רפואה אחת אינה טובה יותר מהשניה



"קח את ההבנה של המזרח ואת הידע של המערב – וחפש".
גיאורג איבנוביטש גורדייף 1872-1949

אנו חיים בעולם של חוסר ודאות. כבר איננו יודעים מה נכון ומה לא נכון בשבילנו. היום אומרים כי משהו אחד בריא וטוב בשבילנו וחודש אחר כך, יוצא מחקר ומגלה כי כל מה שעשינו, בעצם הזיק ולא הועיל. כיום העולם המודרני שם דגש להפסיק את התופעה ולהשקיע בבריאות ובחינוך למניעה. אלו כוללים סדנאות חינוך בבתי ספר, קורסים והרצאות במקומות שונים, ופתיחת דלת עבור כל מי שמעוניין ללמוד ולהכיר את גופו. אבל, ישנם גורמים מסויימים אשר לא מאמינים בשיטות אחרות וביכולתן ולכן אינם מקבלים אותן.


רפואה מודרנית מול רפואה סינית

בשנות ה60 בעת ביקור ביפן, קיבלה מרילין מונרו טיפול שיאצו לכאבי גב. הטיפול הועיל לה ומצא חן בעיניה, ומאז לא הפסיקה לדבר עליו ולהביא לידיעתו בעולם. בשנות ה70 כאשר ביקר הנשיא ניקסון, אחד העוזרים שלו חלה בדלקת התוספתן ובוצע בו ניתוח חירום כאשר חומרי ההרדמה הוחלפו במחטים שנדקרו ע"פ תורת הרפואה הסינית. האם הרפואה המשלימה בכלל והרפואה הסינית בפרט קשורות ליחסי ציבור? כמו שמדונה אמצה את הקבלה וריצ'רד גיר את הבודהיזם?.
כיום הרפואה הסינית נפוצה בכל מקום, לא רק בדרום מזרח אסיה, אלא ברחבי העולם כולו. חלק נרחב מהמורים לרפואה סינית כלל לא סינים אלא ממשיכי דרך מכל העולם של אותם מאסטרים שהחלו את דרך הרפואה לפני כ5000 שנים. רוב העולם המערבי מבין את הרפואה הסינית ב3 אופנים: הדיקור הוא מוצלח בגלל מזל ושהמדקר כיוון את המחט וטיפל בעשבי מרפא כמו רופא אלילים, או שהדיקור ושאר מקצועות הרפואה המשלימה הם פתרונות פסיכולוגיים, אשר עובדים על המטופל ומרגיעים אותו וע"י כך הוא נרפא. כיום יש לא מעט מחקרים אשר מוכיחים קשר הדוק בין טיפול בין תרופות מערביות לבין מצבו הנפשי של המטופל. במחקר שנערך לפני כ3 שנים בצפון קרוליינה, נקבע כי מטופלים אשר סובלים משפעת ולקחו תרופת פלצבו, אך משוכנעים כי לקחו תרופת אמת, החלימו מהר יותר מהמטופלים אשר לקחו תרופת אמת אך שוכנעו כי לקחו תרופת פלצבו. דבר נוסף הוא שבגלל שהרפואה הסינית עתיקה בהרבה מהרפואה המודנית, היא נתפסת כיותר פרימיטיבית מכיוון שאינה מתבססת על מדע מודרני.
במרפאות הצבאיות הצבאיות השות השונות, נתקלים בלא מעט חיילים אשר סבלו ממחלות כמו כאבי גב, אסטמה, מיגרנות ושלשולים. החיילים טופלו בתרופות מערביות אך ללא הועיל. לאחר שהגיעו לטיפול במרפאת הכאב, התברר מהתשאול כי 90% מהחיילים כלל לא מרוצים מתפקידם הצבאי ואף נמצאים בדכאון. רק לאחר שינוי השיבוץ החיילים סיפרו כי יש הטבה במצבם, עד כדי העלמות הכאב או המחלה. מקרים אלו מוכיחים כי יש קשר הדוק בין רגשות לבין מצבנו הפיסי. הרפואה המערבית מחולקת לתחומים שונים כמו אורטופדיה, כירורגיה, נוירולוגיה וכו' בהם כל רופא מתמחה באזור שונה בגוף האדם. דבר זה הוא בעל יתרון מכיוון שיש העצמת ידע וכישורים, ולכן יכול להינתן מענה יותר טוב לפתולוגיות שונות. החיסרון הוא שכל רופא מומחה לאזור ספציפי בגוף, אך לעיתים קרובות יש אי שימת לב לאדם בשלמותו. הרפואה הסינית מאידך, אינה מחולקת לתחומים, למרות כי יש מטפלים מסויימים אשר בוחרים לעבוד בעיקר עם ילדים או בתחום הגניקולוגיה.

שיטות אבחנה וטיפול ע"פ הכתבים העתיקים

מתוך ה"הקיסר הצהוב" פרק 12:
"כאשר מטפלים במחלות בעלות אותו אופי, משתמשים בטכניקות טיפול שונות ואולם כולן מצליחות. מדוע?"
מטפל טוב צריך להכיר את כל טכניקות הטיפול שמשתנות בהתאם לגיאוגרפיה, מזג אוויר, אורח חיים ותזונה, ובנוסף למרכיבים נוספים בחייו של המטופל. בעבר, אנשים היו מטפלים בעצמם ע"פ התנהגות לפי המצב הנפשי והרוחני, תוך התחשבות באנרגיות של היקום. כאשר מזג האוויר התחמם, הם נדדו למקומות קרים. לכן בטבעם הם היו רגועים ושלווים ללא תשוקות עודפות. לא היה להם את הלחץ של היום. כאשר הם חלו במחלה הם כיוונו את רגשותיהם בהתאם לזרימת האנרגיה בגוף בעזרת מדיטציות. כיום, אנשים משועבדים ע"י הדאגות והרגשות שלהם. הם עובדים קשה יותר בעבודה פיסית, הרחק מהטבע".
ישנם מספר עקרונות אשר על כל מטפל ורופא לעבוד על פיהם כאשר מטפלים במטופל. מתוך ה"קיסר הצהוב" פרק 77:
"1. אבחנה נכונה. אבחנה נכונה היא לא רק לקיחת סימנים, שאלות למטופל והתרשמות מסימפטומים, אלא התחשבות במצב החברתי והכלכלי של המטופל, מה עיסוקו, מהו אורח חייו, מהם תחביביו ומנהגיו.
2. התחשבות במצב הרגשי של המטופל. בעולם של היום, יש חשיבות רבה לנושא הרגשות והלחצים שאנו עומדים בהם. על המטפל והרופא לדעת את המצב הרגשי-נפשי של המטופל. האם הוא נתון ללחצים בלתי פוסקים, האם הוא מאושר בחייו, האם הוא טיפוס עצבני וכעוס. כל אלו הם כלים נוספים באבחנה שעל פיהם אפשר לקבוע ולהחליט את צורת הטיפול בדרך הנכונה והבטוחה ביותר.
3. הערכה. לאחר לקיחת האנמנזה ושאילת כל השאלות הרלוונטיות, כמו כן התרשמות מהסימנים החיוניים, על המטפל להעריך את הממצאים, לנתחם ולהגיע לאבחנה. על המטפל להיות קשוב ולקחת על פרט ופרט בחשבון, על מנת להגיע לאבחנה נכונה.
4. ייעוץ והכוונה נכונים. על המטפל להדריך את המטופל בנושא אורח חיים נכון. לייעץ בנושא המצב הרגשי והנפשי, ובמקרה הצורך להפנות למומחים בנושאים שונים, על מנת להשיג את אמונו המלא של המטופל.
5. זהירות ובטיחות. על המטפל להיות זהיר מלעשות נזק בטיפול, אשר יחמיר את מצב המטופל. נזק כזה יכול להגרם ממתן תרופות לא נכונות, דיקור לא נכון, פורמולות צמחים אשר לא יועילו וכל מקרה אחר של רשלנות רפואית."
אנו רואים כי יש הקבלה בין הערכים שנכתבו לפני אלפי שנים לבין הערכים אשר נשבעים עליהם עד היום רופאים אשר סיימו את לימודי הרפואה. אנו רואים כי לכל סוגי הרפואה באשר הם כוונות טובות ואינן מתכוונות להזיק או להרע, אך כמו הפתגם העתיק "הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות" עלינו לחקור קצת יותר לעומק, ולהכיר כל רופא או מטפל לפני שדורכים בפתח דלתו.



הראייה ע"פ הרפואה המודרנית

בתקופת ימי הביניים התפתחו תחומים כמו פיסיקה, מתמטיקה, אסטרונומיה אשר ניתחו את תופעות הטבע ואת גוף האדם וקבעו כי כל התופעות הן תופעות מכניות, אשר קורות מעצמן ללא כל התערבות קוסמית חיצונית. כל מדע הציג את התאוריה שלו לגבי גוף האדם. בשביל הפיסיקאים, גוף האדם הוא מספר מערכות אשר עובדות ע"פ עקרונות הפיסיקה. הלב עובד כמשאבה אשר דוחס דם אל הצינורות ומקבל מהם דם, הכל תוך הקפדה על לחצים קבועים. בשביל הכימאים, הגוף הוא תוצאה של תהליכים כימיים שונים אשר גורמים לתפקוד התקין שלנו. כל מדע פיתח את ידיעותיו והביאו לעולם. הכימיה הביאה תרופות והפיסיקה את שיטות האבחנה השונות כמו צילום הרנטגן, אק"ג, וכו'. לרפואה המודרנית מקום חשוב בחיינו, היות ואנו חיים בעולם מערבי, עם גורמי מחלה מערביים כמו פיח, קרינה ממקלטים שונים, תזונה לקויה, לבוש שאינו מתאים לאקלים וכד'. כאשר מגיע חולה עם אירוע ללבי, הטיפול האידיאלי הוא בדיקת אק"ג, בדיקות דם לאנזימים, ומתן תרופות להרחבת כלי הדם הקורונרים. בהמשך יתכן ויתבצע צינתור או ניתוח מעקפים. אף מחט ואף צמח לא יוכלו להחליף את העורק החסום או את הרקמה האיסכמית. ברפואה המערבית, הטיפול מתבסס על שימוש בתרופות ותהליכים פולשניים שמתבססים על מדע מדוייק. המיקרוביולוג רנה דובואה אמר כי "תרופות משבשות את התהיכים הפיסיולוגיים התקינים של הגוף, ומאוד שכיח לתת כמה תרופות בו זמנית מכיוון שתרופות מסויימות "מתקנות" את הנזק אחת של השנייה".
הרפואה המודרנית מבינה את המחלה כחלק נפרד מגוף האדם. היא עובדת בשיטת כיבוי שריפות. אך לשריפה קדם משהו שיכול להצית אותה שוב, לכן הרפואה המודרנית לוקה בחסר לראות מבעוד מועד את הגפרור או את הניצוץ שיצית את השריפה.


הראייה ע"פ הרפואה הסינית

לפני מספר שנים נכתב שיר של שלום חנוך " כי האדם עץ השדה. כמו העץ הוא צמא למים". ברפואה הסינית מסתכלים על גוף האדם כצאצא של היקום. העתק מדויק של הקוסמוס היות וחלות הקבלות מוחשיות בינינו. 70% משטח כדה"א הם מים, כמו בגוף האדם. כוכבי לכת נוצרים ומתפוצצים, לאדם יש לידה ומוות. ביקום יש יום ולילה, האדם ער וישן. כאשר אנו מזהמים את כדה"א, אנו מזהמים גם את גופנו. כאשר אנו מזהמים בפיח ובגזים רעילים, תהליכים שונים יפגעו מחוסר חמצן, כך בגוף האדם יפגעו הראות. עלינו להבין כי האדם הוא טבע מהלך אשר התהליכים החיים בו, הם תופעות טבע קטנות אשר נמצאות ביחסים הדדים אחת עם השניה.
הכוח או החומר הבסיסי אשר מפעיל את הגוף ע"פ הרפואה הסינית נקרא צ'י. זהו חומר לא מוחשי אשר נותן אנרגיה לכל תהליך פיסיולוגי בעולם בכלל ובגוף בפרט. נוכל לומר כי הלב פועם כתוצאה מהתכווצות החדרים אשר נגרמת ממתח חשמלי שמקורו בקוצב הלב הראשי, אך מה גורם לאותו חשמל לעבוד? מה גורם לקוצב הלב לעבוד ללא הפסק? כל אלו תוצרים של צ'י. עלינו לשמר ולחזק את הצ'י ע"י דיקור, תזונה, צמחי מרפא, פעילות גופנית ואורח חיים נכון כדי שנוכל לבצע ללא תקלות תהליכים חיוניים כמו נשימה, עיכול, רבייה, הפרשה ועוד.
בשיר של זלדה "לכל איש יש שם" נאמר בברור כי בני האדם שונים זה מזה, לא רק בשמותיהם, אך גם באישיותם, התנהגותם, רגשותיהם, אורח החיים שלהם וכו'. הראיה הסינית מסתכלת גם על בני האדם כשונים זה מזה בצורת הטיפול. 2 מטופלים שיבואו גם אותה תלונה לא יטופלו באותן שיטות. האחד יטופל בדיקור והשני יטופל בצמחי מרפא, בהתאם לאבחנה והחלטת המטפל. בעוד ש2 מטופלים יבואו לרופא המערבי, רוב הסיכויים יהיו שהשניים יקבלו את אותן תרופות.
הרפואה הסינית המודרנית שמה דגש חשוב על יחס כלפי המטופל, להקדיש זמן לתשאול, לבדוק ולהעמיק לפרטי פרטים ולטפל בשורש הבעיה, לתת טיפול שלם ולא רק לכבות את השריפה. כיום הרפואה המערבית יותר לחוצה ופחות נעימה. כאשר מגיעים לרופא מערבי, הוא כמעט ולא מסתכל על החולה. הוא שומע את הסימפטומים, עורך מספר קטן של בדיקות ושולח את המטופל עם תרופות. במחקר שנערך לפני כ3 חודשים מטעם משרד הבריאות, נמצא כי 67% מכלל רופאי הילדים נותנים אנטיביוטיקה ללא כל בדיקת תרבית שנועדה לקבוע האם יש חיידק ולאיזו אנטיביוטיקה הוא רגיש, אלא תרופה שמשמשת כברירת מחדל כמו רפאפן. הנימוק הוא להרגיע את ההורים, ושלא יבואו להטריד את הרופאים בשאלות מיותרות.
לכן, ברפואה הסינית עושים ברור מקיף ויסודי לפני מתן כל טיפול. כמו כן, מטפלים אלטרנטיביים ברובם, עסוקים בטיפוח אישי, ולכן יותר נינוחים ונעימים במתן טיפול.


השוואה בין ידע קדום לגילויי המדע המודרני

ע"פ הרפואה הסינית, העיניים הן בשליטת הכבד. לכן כאשר הכבד יהיה במיטבו, הראיה תהיה תקינה. כאשר הכבד לא יתפקד במלואו, הראייה תפגם. ע"פ הרפואה הסינית מזון "ירוק" כמו אספרגוס, עלי חסה, עלי תבלין אחרים כמו רוקט, רוקולה, פטרוזיליה וכו' מחזקים את תפקוד הכבד.
כיום ידוע לנו כי הראייה התקינה שלנו קשורה לחומר כימי הנקרא רודופסין שהוא מאוחסן בכבד ובשרירים. אנו רואים את הקשר בין A . ויטמין Aנגזרת של ויטמין
הממצאים שנמצאו לפני מאות שנים לבין ההוכחות המעבדיות של המדע המודרני,
נרכש מהצומח ומהחי בעיקר מצמחים ירוקים ומכבד עוף.A היות וויטמין
(שרביטן מצוי). זהו צמח בעל יכולותMa Huangדוגמא נוספת היא לשימוש בצמח
טיפול בצפצופים ובאסטמה, בסינית הוא מכונה "שר הראות". הצמח הוא בעל טעם חריף אשר לפי הרפואה הסינית זה הטעם של הריאות. מבחינה מערבית הצמח מכיל חומר הנקרא אפדרין. חומר זה הוא נגזרת של הורמון האדרנלין אשר בין היתר, עובד אשר גורמים להרחבת הסמפונות וע"י כך לסייע בעת התקף אסטמתי, b2על קולטני
או כטיפול לבעיות ריאה חסימתיות אחרות.
אלו הן רק שתי דוגמאות מתוך רבות אשר מתארות את ההקבלה שיש בין שימוש
בצמחי מרפא והבנת הרפואה הסינית ושימושה, תוך מתן הסבר מדעי-מערבי לממצאים.


עבר מול עתיד

השנה היא 1895. המקום – מחוז קנטון, סין. הבריטים נמצאים בכל רחבי המדינה, סוחרים ומפיצים את תרבות המערב אל סין והמזרח. עקב כך, מתארגנת קבוצת עובדי אלילים הנקראת "הלוטוס הלבן" אשר רוצה למגר את "השטן המערבי", ומבצעים פרעות בזרים ושורפים בתי ספר ללימוד אנגלית ושפות זרות אחרות, כמו כן הם פוגעים באזרחים אשר מטמיעים את אורח החיים המערבי כאורח חייהם. הקיסרות מנסה להילחם בהם אך ללא הועיל. באותו זמן, מתרחש כנס רפואי של רופאים מערביים ורופאים סינים. לאחר מצגת של רופא מערבי, בה הוא מפרט את חלקי המוח השונים, תוך כדי ניתוח גופה, מגיע תורו של הרופא הסיני והלוחם המיתולוגי וונג פיי הונג, שהתחנך ע"פ עקרונות הרפואה הסינית. וונג מציג בפני הקהל את מפת גוף האדם ואת מפת נקודות הדיקור השונות, ואף מסביר בקצרה את תורת חמשת האלמנטים. לאחר זמן מה, אותו רופא מערבי שהרצה לפני הונג, קם ואומר "אתה בוודאי מדבר על מערכת העצבים. הרשה לי להדגים", ומציג בפני הונג בדיקת רפלקס. וונג בתגובה דוקר את הנבדק בנקודות שונות ואומר לרופא לבדוק שנית. הרופא מנסה שנית אך לשווא. רגל הנבדק אינה זזה אלא הפכה למשותקת זמנית. הרופא היה המום וניסה לדלות פרטים על הטכניקה בה השתמש הונג.
לאחר מספר ימים, התרחש קרב בין חיילים בריטים לבין תנועת ה"לוטוס הלבן", בו נפצעו חיילים רבים. החיילים הופנו לקונסוליה הבריטית, באותה עת שוונג פיי הונג נפגש עם נציגי הקונסוליה. לאחר שראה כי מגיעים פצועים הוא חש לעזרתם, אך נדחה ע"י הקונסול בטענה כי הוא מעדיף שחייליו יטופלו ע"י רפואה מערבית. למקום הוזעק רופא מערבי שניסה לטפל בחיילים, אך לרופא לא היו מספיק חומרי הרדמה לבצע את ניתוחי השדה. הרופא הבחין בהונג וקרא לעזרתו, והשניים ביצעו את ניתוחי השדה, כאשר הרופא מחזיק בסכין הניתוח, והונג דוקר את החיילים על מנת ליצור הרדמה מקומית ואף מלאה.
זוהי רק אחת מהדוגמאות והמקרים אשר היו באותה תקופה, ומקרה זה מעיד כי שיתוף הפעולה בין הרפואה הסינית והרפואה המערבית אכן יכול להיות. לכן, אל לרפואה המערבית לסתור את הרפואה הסינהית ולהפך, אלא לגשר על הפערים וללמוד כמה שיותר אחת על השניה.

חזרה לעמוד מאמרים