חוות שורשים

חוות שורשים

מתמחה ב: דיקור סיני, הומאופתיה קלאסית, רפואת צמחים קלינית, נטורופתיה, אירוודה, אבנים חמות, אירידולוגיה, אקופרסורה, ארומתרפיה, דיקור יפני, דיקור קוראני, הומו טוקסיקולוגיה, הידרותרפיה, הילינג, טווינה, יוגה, סוג'וק, סו טאי, עיסוי הוליסטי, עיסוי משולב, עיסוי נשים בהריון, עיסוי צרפתי, עיסוי רפואי, עיסוי רקמות עמוק, עיסוי שוודי, עיסוי תאילנדי, עיסוי תינוקות, פרחי באך, שיטת ג'הארה, צמחי מרפא סיניים, רפלקסולוגיה, שונישין, שיאצו, רייקי, תזונה סינית

בוטיק הירקות

סיפור לשבועות

על מפתן הדלת ממתין מדי שבוע טנא קרטון עם ירקות טריים, נטולי חומרי הדברה ועטורי רגבי השדה, היישר מהקואופרטיב החקלאי שלנו.

סל הירקות מגיע אחת לשבוע, ביום שלישי בערב. החל מהשעה חמש אחר הצהריים כורים דיירי הבית אוזן וממתינים בדריכות לנקישה החפוזה המסמנת את בוא השליח. כשזו נשמעת, מזנקים כולם לדלת כדי לגלות את צפונות הסל - בכל שבוע מזמן מחזור עונות השנה הפתעות אחרות מפרי האדמה - וכדי להתמסר לטקס קבלת הביכורים: הוצאת הירקות מארגז הקרטון, עדיין מרובבים ברגבי אדמה ולפעמים מעוטרים בחלזונות קטנים, פרישתם על שולחן המטבח למסדר חלומות ותוכניות על מיני מעדנים, והטמנת האוצרות במקרר ובמזווה. בחורף הצטופפו בארגז ראשי שומר וכרוב, תפרחות ברוקולי, ירקות שורש ומגוון עלים ירוקים; באביב זללנו פולי פול ותרמילי אפונה מתוקה, התבשמנו מניחוח השום הטרי והתקוטטנו על חסדי לבבות ארטישוק סגול; וימי קיץ ראשונים הביאו עמם עגבניות שדה אדמוניות, מלפפונים דקי גזרה ועוד מיני קישואים ודלועים.
לפני כחודש, באחד מאותם שבועות מוזרים שבהם משבשים ימי חג תכופים את שעונם הביולוגי של הבריות, המתנו כרגיל לסל הירקות. משבוששה הנקישה להגיע, התקשינו להמשיך בשגרת עיסוקנו ותוגה גדולה ירדה על הבית. בעשר בלילה, כשלא יכולנו עוד לשאת את המתח, התקשרנו אבלים ומודאגים לחברים, מנויים קבועים אף הם על סל הביכורים השבועי, רק כדי לגלות שציפינו בכיליון עיניים לירקות דווקא ביום שני בערב.

סל הירקות השבועי, רצינו לומר, הפך לחלק בלתי נפרד ממרקם חיינו. פעם חגגנו את שבועות אחת לשנה, היום אין שבוע ללא חגיגת ביכורי ירקות, ובמשפחה שהאוכל ניצב במרכז עולמה הרקיעו מניות הסל לאו דווקא בשל סגולותיו הבריאותיות או הערכיות. הירקות המגיעים אלינו מדי שבוע מהקואופרטיב החקלאי שבו אנחנו חברים - מודל של חקלאות בשיתוף הקהילה שנולד ביפן והתפשט בעולם ובארץ בעשורים האחרונים - הם ירקות אורגניים המגודלים מתוך מחשבה יתרה על אדם וסביבתו, אבל נודה ולא נכחש: נחמד לחשוב שאנחנו מכניסים לגופנו ירקות נקיים מחומרי הדברה ודישון, אפשר אפילו לתפוס אותנו מתרברבים בתרומתנו השולית והפעוטה לשמירה על כדור הארץ, אבל הטעם הוא השיקול הראשון במעלה בעולמם של מקדשי תענוגות החך. טעמו העסיסי של הכרוב הסגול, שכמותו שכחנו או לא ידענו מעולם, מתיקות בשרם של ראשי הסלק הצלויים או הניחוח הפראי של צרור ענפי תימין - אלו הם החומרים האמיתיים שמהם קורצו חלומותיו של הזללן.
ירקות חממה הגדלים מחוץ לעונתם, או ירקות שעשו מסלול סיטונאי ארוך ומדלדל חיוניות בדרך לצרכן, לעולם לא יוכלו להתחרות בטעמם של ירקות עונתיים טריים שנקטפו עם שחר ובערבו של יום הגיעו למטבח הביתי. במרדף אחרי תענוגות חטאנו ונמשיך לחטוא לאדמה ולברואיה, בנושא איכות חומרי הגלם מתמזגים האינטרסים שלנו ושל גדולי אביריה.
ממד ההפתעה תופס אף הוא חלק ניכר מהמעמד הפולחני שלו זוכה סל הירקות בבית. בחוזה הבלתי-כתוב שנחתם בין עובדי האדמה לצרכני הסל, מתחייבים האחרונים לרכוש את מלוא תוצרתו של החקלאי, תהא אשר תהא. בתמורה, מתחייב החקלאי לספק מגוון עשיר של ירקות וזנים, ובישול מבחר משתנה ולא צפוי של חומרי גלם, בניגוד לקניות בחנות על פי רשימה סדורה, מכניס למטלות המטבח ניצוץ מענג של אלתור ויצירתיות. מרק מינסטרונה חורפי של דלעת וגזר; עלי קייל אפויים בתנור לצ`יפס פריך; מאפה שומר עם חלב, גבינת פרמזן ופירורי לחם בנוסח הרומאי; סלט פקוס עם יוגורט עזים ונענע יבשה; כרוב אדום מבושל עם תפוחי עץ ובייקון; חמוצי קולרבי ולפת - אלו הם רק חלק קטן ממיני המאכלים שעלו על שולחננו בהשראת הסל השבועי.

במרוצת הזמן פיתחנו חיבה כנה למגדלי הירקות, קומץ אידיאליסטים חדורי אמונה המפצירים בנו לבוא לבקר את הירקות ושולחים לנו מדי שבוע דוח נוגע ללב על תלאותיו והרפתקאותיו של עובד אדמה במאה ה-21.
מעולם לא העזנו לחשוף בפניהם את מלוא האפיקורסיות והציניות של הזללן המצוי, זה המוכן בשם תענוגות האכילה להפגין אדישות גמורה בסוגיות של טבע ומוסר, אבל הברית בינינו אמיצה ומתגמלת לשני הצדדים - הם שותלים ראשי חסה ששמנו מרחף מעליהם, ואנחנו אוכלים סלט קיסר מחומרי גלם נדירים באיכותם ומעלים את דמותם על ראש שמחתנו. ואלו הם החקלאים המגדלים את הירקות הבאים לפינו.
ערפילי בוקר נחים על ערוגות גן הירק האורגני בכפר הנגיד, ומסתירים את בתי השכונה העירונית הגובלת בשדות. לפני למעלה מ-60 שנה, כשגרעין מייסד של יוצאי בולגריה הקים את הכפר, היה האופק מלא בשדות בור ובשטחים חקלאיים. היום סמוכים אחרוני המשקים לרחובות העיר יבנה. מאחד ממבני החווה נשמע קול קריאת הגבר ולמנעד צלילי הנעירה של רקס, חמור המשק, אין אח ורע בטבע. הקונצרט הדרמטי, המתחיל בטונים נמוכים ומסתיים בנאקות שבר עולות ויורדות, נשמע לעתים תכופות ברחבי הכפר ומבהיל עוברי אורח מזדמנים התרים אחר מחסה.
מי שמעניק לחמור יצרי ולא מסורס שם מלכותי, מודה בהכנעה בעליו, מסתכן בהפיכת סדרי עולם על פיהם. בן האצולה הובא כדי לסייע בתילול ערוגות תפוחי האדמה, מלאכה מפרכת הנעשית בעזרת טוריות, אבל התגלה כסרבן עבודה פרוע המתמחה בגניבת כרוביות ובתעלולי הימלטות בנוסח הודיני. את הערוגות ממשיכים לעבד אדוניו בני האדם, רקס ממשיך להשמיע טרוניות קולניות.
דן קמחי (39), הנקרא על שם סבו, יוצא לעמל יומו בשדות. הוא נולד בכפר, בגיל 16 ירש את המשק שהקים דן הראשון, ולאחר השירות הצבאי עזב את הארץ למשך שנים ארוכות. "הייתי צריך להתרחק מפה אחרי הצבא", הוא אומר בפשטות, "אבל גם בשנים שבהן גרתי בארצות הברית מצאתי את עצמי מתגלגל לעבודות הקשורות בבעלי חיים ובאדמה". בניו יורק היה בעליהן של כרכרות סוסים בסנטרל פארק ("תחום השמור בקנאות ועובר בירושה לבני המהגרים האירים. הגעתי אליו בדרך לא דרך והם קראו לי `פדי דה ג`ו`"). אחר כך נדד בין חוות ומשקים חקלאיים, בהם גם של קהילת האיימיש, וכשחזר לארץ ולנחלת אבותיו החליט לבחור בדרך של חקלאות אורגנית.
"במרוצת השנים והמסעות, וגם כי אבי הוא יבואן של טרקטורים וציוד חקלאי, נחשפתי לכל סוגי החקלאות", הוא אומר. "חקלאות אורגנית היא דרכי שלי להציע תיקון ופיצוי לאופן הנצלני שבו התנהגנו כולנו כלפי האדמה".
האבות המייסדים גידלו ירקות לצריכה עצמית בגני ירק קטנים צמודים לבית ונטעו במשק פרדסים ומטעי פרי ראשונים. הם ובניהם - שנקראו לספק את צורכי המזון של אוכלוסייה שגדלה במהירות לאחר קום המדינה - בנו לולי מטילות גדולים ופיתחו שיטות מודרניות של חקלאות תעשייתית, עתירת טכנולוגיה וחומרים כימיים. דור הנכדים, שחזה בהתרסקות הכלכלית של ההורים בשנות ה-80, נזקק לפסק זמן ארוך כדי לחזור לעבודת אדמה. מי שמנסה היום להוציא ממנה את מטה לחמו מעבד שטחים בקנה מידה גדול, תנאי בל יעבור בכלכלת השוק הנוכחית, ויש גם מי שמנסה למצוא פתרונות חלופיים לטכניקות ולשיטות עבודה שהשתרשו בארץ ובעולם במחצית השנייה של המאה ה-20.
את שותפיו לחווה האורגנית ולקואופרטיב החקלאי, עינת (37) ואייל (39) איצקוביץ`, פגש דן כשחלק עם אייל ספסל לימודים בקורס לחקלאות אורגנית. מחלפותיהם הארוכות של בני הזוג הראסטפרים מסתתרות בתוך כובעים וצעיפים. "הראסטות הן שורשיו של הראסטפר", מסבירה עינת, "ולא נעים להתהלך בעולם כשהשורשים חשופים. חוץ מזה, ברחוב הישראלי, לכל אחד יש מה לומר".
המשיכה לעבודת האדמה נולדה אף היא מתפיסת העולם של תנועת הראסטפרי, הדוגלת בין היתר בחיים צנועים וקרובים לטבע ובמשטר תזונה צמחוני ונקי מרעלים. במשך שנים ארוכות התפרנס אייל, יליד כפר סבא, מאספקת שירותי קייטרינג לתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, ובמקביל טיפח בחצר הבית העירוני גן ירק לתפארת. כשנולד ילדם הראשון החליטו בני הזוג לעבור להתגורר במושב גן יבנה ולהפוך את נטיית הלב למקור פרנסה ולדרך חיים. במשך חמש שנים עבד אייל כמנהל השדה של חוות חובייזה במשמר איילון, אחד הקואופרטיבים האורגניים הראשונים שהוקמו בישראל, ולפני שנתיים הקימו שלושת החברים יחד קואופרטיב משלהם, "חווה בכפר" בכפר הנגיד.
על אדמות החווה, הכוללת היום גם שטחים שכורים ממשקים שכנים, גדל אחד מגני הירק היפים והמטופחים שראינו מאז ומעולם, וחלקת גן העדן הזאת מזינה קרוב ל-200 משפחות המקבלות לביתן תוצרת שבועית. דני ואייל עובדים בשדה מבוקר ועד ערב, יעידו ידיים מיובלות וחרושות חריצים, ואיתם קבוצת עובדים ממוצא אריתראי ("בני המזל שביניהם הגיעו לארץ תוך 48 שעות. לחסרי המזל ארך המסע הנורא קרוב לשלוש שנים, כולל תקופות ארוכות של ישיבה בכלא בתנאים מזעזעים. עובדים ישראלים כמעט שאין. איש לא רוצה לעסוק במלאכת כפיים בשטח הפתוח, ורק מעטים מבקשים לצערנו לבוא ללמוד או להתמחות בחקלאות אורגנית"). מדי פעם נודד לשדה אחד מהחקלאים הקשישים, מאחרוני דור המייסדים, וממליץ בחום על התרכובת הכימית הדרושה להתמודדות עם גל מזיקים זה או אחר. החקלאים החדשים מקשיבים בחום ובחיבה, מנידים בראשם וממשיכים בדרכם.
בימי שלישי וחמישי מתמלאת הסככה הגדולה, הצמודה לאורוות הסוסים, בעשרות ארגזי ירקות טריים שנקטפו רגעים ספורים קודם לכן. עינת, אייל ודן מכינים את המשלוחים לחברי הקואופרטיב. לכל ארגז יש שם ופנים - עם רבים מהלקוחות נרקמו מערכות יחסים אישיות, ולפרי האדמה מוסיפים על פי הזמנה מראש ביצי חופש טריות או תמרים יבשים אורגניים, מתוצרת משקים אחרים, וגם פסטות טריות שמייצרת סבתה של עינת.

רונית ורד
23.05.2012

חזרה לעמוד מאמרים