חממי הלית

חממי הלית

מתמחה ב: 

הוסף המלצה

אורית וגיא

אורית וגיא – יוני 2012

הלית יקירתי,
רצה הגורל ונפגשנו בנסיבות אישיות, כאשר הייתי בהריון השני שלי.
הרעיון לצרף דולה ללידה, לא היה מובן מאליו. כשדיברתי על זה עם אישי, העלנו יחד טיעונים רבים בעד ונגד, טיעונים כמו
“שבהריון הראשון, לא לקחתי דולה למה עכשיו כן?”,
“כעת, אני כבר יודעת לקראת מה אני הולכת…”
וכן, דווקא בגלל זה, מצאתי את אותם הטיעונים, חוזרים על עצמם בשאלה למה כן לקחת דולה.
וככל שחשבתי על זה יותר, הבנתי יותר, למה כן.
אני לא יכולה לשכוח את תחושת החוסר אונים בלידה הראשונה, התחושה שמשאירים אותנו לבד. המיילדת שלי מטיילת בעוד חדרים, הולכת וחוזרת ויוצאת ושוב נכנסת… ואני עם הצירים לא יודעת מה קורה, ואין מישהו מקצועי שמלווה אותי לאורך כל התהליך ועוזר לי להתמודד עם הכאב והצירים והכי חשוב עם החוסר הוודאות. זה מתקדם? זה תקוע? מה הצפצוף הזה של המוניטור? ולמה עכשיו זה מפסיק? תקראו כבר למיילדת….
נכון שאישי נמצא איתי, ואין תחליף לתמיכה הרגשית שרק הוא יכול לתת,שהיא מאוד חשובה ברגעים האלו, הליטוף המילה הטובה בכך אין לו תחליף. יחד עם זאת הוא לא איש מקצוע ולא יכול לספק את התשובות והמענה המקצועיים. לעיתים הוא מוצא את עצמו גם עם שאלות ללא מענה. גם הוא חווה את התהליך יחד איתי, מהמקום שלו.
הלידה השנייה, הייתה חלום.
היא התפתחה במהירות, ואומנם כמה שפחדתי ולא רציתי ללדת בלידה טבעית, כבר הגעתי לפתיחה 8.5 עוד לפני האפידורל.
תוך שעה מהרגע שנכנסתי לחדר הלידה, כבר התינוקת הגיחה לעולם בריאה ויפה.
את, היית איתי שם לאורך כל הדרך, כבר מהשלבים המוקדמים שהכנת אותי בבית לקראת מה הולכים. לרגע לא הרגשתי לבד, מצד אחד היה לי אותך, היה לי את מי לשאול עם מי להתייעץ, עם מי לנשום מהצד השני אישי, לו החזקתי את היד.
היו לי את כל התמיכות הנדרשות, על מנת ללדת כפי שילדתי.
את הלידה הזאת אני שומרת בתיבת הזכרונות הקסומים.
יחד עם הזכרון הקסום שבו הניחו את יובל עליי בפעם הראשונה, כשאני מנסה לעצור את דמעות ההתרגשות שמציפות את עיניי…

תודה לך על התמיכה העזרה על שהיית והינך עדיין.

חזרה לעמוד המלצות