פריצת הדרך אשר הפרידה את הרפואה המערבית משיטות טיפוליות אחרות, מסורתיות יותר היא היכולת לאבחן ולהילחם במגוון רחב של זיהומים וכמו כן לתת פתרונות ניתוחיים וכרורגיה פנימית ברמה גבוהה ועל ידי כך לרפא מצבים פתולוגיים שלא ניתן היה לטפל בהם בשיטות מסורתיות.
לצד הפריצה המדעית / טכנולוגית המרשימה, החל תהליך הפוך במידה רבה שמוגדר כ"חזרה
לטבע" וניתן לתארו בדרכים רבות אך הכוונה היא אחת וברורה:אנשים רבים מבקשים לחזור
ולהתקרב להוויה הבסיסית שלהם, לחזור לטבע, לאדמה בתקווה שהדבר יוסיף איזון לחייהם
ומימד רוחני שחסר בסדר יומו של האדם המערבי הממוצע, זה שנאלץ להקדיש שעות רבות
לעבודתו, לפקקי תנועה, לבירוקרטיה והישגיות. על רקע זה עלו ופרחו בשנים האחרונות
ענפי הרפואה המסורתיים יותר כגון:רפואה סינית, רפואה אירוודית, הומיאופתיה,
הומיאו טוקסיקולוגיה,רפואת צמחי מרפא, ועוד.
הרופא הסיני לומד סודות הרפואה הסינית המסורתית במשך כ 3-4 שנים וממשיך להעמיק
להתעדכן ולצבור ניסיון ככל שגדל היקף המטופלים שלו וככל שהוא נחשף למגוון של בעיות.
ניתן לומר שהבסיס לרפואה הסינית המסורתית הוא אולי השונה והמיוחד ביותר בהשוואה
לרפואה המערבית מבין שאר ענפי הרפואה האלטרנטיבית ובכל זאת רופא סיני מצטיין הוא זה
אשר ידע לעשות את ההתאמות בין הידע המסורתי והייחודי אותו למד ובין הביסוס העובדתי,
מדעי אותו מכירים מטופלים ומפלים כאחד.
המידע המערבי על תפקודי איברים, על מערכות הגוף, על תזונה ותרופות עומד בשוני מהותי
מול מה שידעו הרופאים הסיניים לפני אלפי שנים ולמרות שגם כיום אנו נדהמים לנוכח הידע הרב
וההבנות העמוקות בתפקודי גוף האדם וכל זאת עם אמצעים טכנולוגיים נחותים בהרבה, עדיין
קיים פער גדול עליו צריך הרופא/ מטפל הסיני לגשר.
הבסיס לקיום דו שיח בין שתי האסכולות השונות הוא
1. המשך התפתחותו של הרופא / מטפל הסיני ונכונותו ללמוד ולאמץ רעיונות נוספים.
2. העובדה שהמטופלים באשר הם סובלים מאותם סימפטומים ואותן המחלות, בכל
תשאול ודיאגנוזה כאב הראש או כאב הבטן יהיה אותו כאב טורדני מבחינת המטופל.
עם השנים למד הרופא / מטפל הסיני לקחת את הסימפטומים והמחלות המערביות ולתרגם אותן
לעולם המושגים של הרפואה הסינית, כלומר, אם ניקח את המחלות או הסימפטומים המערביים
ביותר כגון: עודף כולסטרול, לחץ דם, אנמיה או מיגרנה ונפרוט את ההתרחשויות אשר
מתרחשות בגופינו בצורה הפשוטה ביותר,למשל היכן חשים כאב, באילו תנאים מוחמר הכאב, מה
מקל על עוצמתו, אלו מזונות משפיעים לטובה או לרעה וכו'. ניתן יהיה לבנות תמונת מצב של
המטופל אשר תוכל ליצור ממשק בין הסימפטומים אותן יתאר המטופל לבין דרכי הטיפול
הסיניות, על בסיס תשאול מפורט ומיומן של הרופא / מטפל הסיני, אשר לוקח בחשבון את
התמונה הרחבה.ניקח לדוגמא נושא של סימפטום "מערבי" כמו צרבת, התחושות אותן יתאר אדם אשר סובל ממנה יהיו תחושת צריבה ובערה בבית החזה והגרון, תגובתיות יתר למזון חריף, מתובל או מטוגן, החרפה בסימפטומים במהלך הלילה. כמו כן הקלה כשנמנעים ממזונות מסויימים הטבה כשהתזונה קרה יותר ובסיסית . התרגום הפשטני ביותר לשפת הרפואה הסינית יהיה :עליית חומצות הקיבה כלפי מעלה יסומנו כצ'י מורד (הצ'י הוא ביטוי האנרגיה והנעת תהליכים בגופינו), תחושת החום והבערה, מוגדרות כעודף חום או עודף אש (האש היא אחד מחמשת האלמנטים בפילוסופיה הסינית וכך גם בפילוסופיית הריפוי הסינית.
לפי כך הגישה הטיפולית הבסיסית תהיה למצוא עפ"י הבחנה מבדלת מה המקורות לחוסר האיזון, האם תגובתיות היתר נובעת מהתפרצות או חוסר שליטה של אותו גורם או מהיחלשות וריפיון של הגורם או האלמנט שאמור לפקח ולאזן אותו.
כעת לאחר התשאול יש להתאים טיפול לאבחון אותו ערכנו, להתאים תזונה שתחזק או תמתן את מה שנמצא בחוסר או בעודף תפקוד, יש לגרוע מן התפריט מאכלים מסויימים אשר מזיקים להשגת האיזון אליו שואף המטפל.
הרופא / מטפל הסיני יתאים סדרת דיקור אקופונטורה) המבוססת על מסקנות התשאול, מספר נקודות דיקור מסורתיות אשר מוכרות ביכולתן לסייע בהשגת אותו איזון באיברי הגוף שיצאו מכלל איזון, הדיקור על פי רוב יכול לגעת בכמה וכמה נקודות אשר יוצרות תהליך ריפוי אנרגטי ובסינרגיה של האחת עם השנייה.
להשלמת הטיפול ניתן להתאים צמחי מרפא סיניים אשר ידועים בהשפעתם היעילה והמדוייקת ליצור ולהניע את התהליכים אליהם מכוון הרופא / המטפל הסיני.ישנם צמחים המטפלים בצ'י הקיבה המורד וישנם צמחים אשר מטהרים ומסלקים חום, צמחים מסויימים יוכלו לתרום לאיזון מבחינת ין ויאנג (בפילוסופיה הסינית מוגדרים כשני מושגי היסוד של הבריאה אשר מתארים את הקוטביות הקיימת בכל דבר בעולמינו), במצבים של עודף חום יהיה היאנג, אשר מייצג את האנרגיה וההתרוממות כלפי מעלה, בעודף לעומת הין אשר מייצג את החומר ואת האדמה, עודף אשר נובע או מפעילות יתר אשר מגבירה יאנג או מחולשת איברים מסוימים אשר גורמת לירידה וחוסר בין .
לפיכך עולה המסקנה כי את עולם המונחים והמושגים הזה אמור הרופא / המטפל הסיני להכיר ולשפר את יכולתו באופן עקבי:
א.בהכרות עם המחלות והסימפטומים המערביים וכמו כן את השפעת התרופות המערביות על המטופל.
ב.הסבה נכונה ומדויקת של סימפטומים מערביים לשפת הרפואה הסינית על ידי תשאול מדויק ואבחנה מבדלת, אשר תיצור מספר נקודות מפגש בין העולם המערבי לעולם הרפואה הסינית.
ג. להתאים טיפול אשר לוקח בחשבון את הידע המסורתי אותו רכש בלימודיו ובמקביל,
לאפשר גישה גם לרעיונות טיפוליים אחרים,מגישות טיפוליות אחרות ושונות ויש ביכולתו
להמליץ עליהן או לאמץ אותם כחלק מכלי העבודה הקבועים שלו.
כך מתוך רכישת ניסיון קליני ובמקביל לפתח את היכולת והרצון ללמוד ולהיות מסוגל
להתחדש ולאמץ יוכל הרופא / המטפל הסיני להפגיש בין שני עולמות שונים בהוויתם
וברקע התרבותי אותו הם מייצגים, מתוך נקודת המוצא המשותפת לכל שיטות הריפוי
השונות והיא הרצון לעזור ולטפל בבני אדם.
