האם שאלתם את עצמכם מדוע הקופים שמחים וקופצניים?

מאת: סאלי אלבגלי-קריקלר

האם חשבתם שהבננה עושה רק טוב לקופים? תחשבו שוב...הבננה מלווה אותנו משחר ילדותינו, למעשה הבננה היא הראשונה בסדרת הפירות שמוצגים לנו בסביבות גיל הינקות. בהמשך החיים הבוגרים, יש שממשיכים להתרפק על כל ביס בהנאה שכן היא פריכה, טעימה ומתוקה, ויש שפשוט מסרבים בנימוס.
מי לא מכיר את אלו שחשובים שבננה היא אוכל לתינוקות... או שחושבים שבננה משמינה... או שבננה גורמת לעצירות... אלו כמובן בגדר מיתוסים שכן אכילת בננה אחת ליום רצויה ואף מומלצת לאור ערכים תזונתיים גבוהים, לצד יכולת גבוהה לספק אנרגיה זמינה ותחושת שובע לאורך זמן.

חישבו לרגע על הפרי הנהדר הזה, או אולי נכון להגדירו כמזון רב תכליתי, שכן הוא מוביל, מתמזג ומשתלב בדרכים רבות ושונות במטבח ומחוצה לו: הפרי אינו זקוק לקירור, אין צורך לארוז אותו, אין צורך לשטוף אותו, אין צורך לחמם אותו או לבשל אותו, אין צורך בסכו"ם, הוא קל לנשיאה, ניתן לאכול אותו כפרי טרי או יבש או כתוספת קפואה לשיק מרענן. הוא יכול לשמש להמתקה או להסמכה, הוא יכול להיות מרכיב עיקרי באפיה, תוספת לפנקייק או קישוט על עוגה, הוא בן זוג הולם לגלידת תות או לפונדו שוקולד. אבל בינינו, הכי פשוט והכי טעים פשוט לקלוף ולתת בו ביס בהנאה.

הבננה שייכת למשפחת המוזיים (Musa) ומבחינה בוטנית היא מוגדרת כעשב משום שאין לה גזע אלא גבעול מעובה שמורכב משכבות של גלדים, בדומה לבצל. בעת ההבשלה קליפת הבננה משתנה מירוק לצהוב והעמילן בפרי מתפרק לסוכר ומקנה לה את טעמה המתוק.

במדינות טרופיות משתמשים כמעט בכל חלקי הצמח: העלים הטריים משמשים להגשה, עטיפה, הצלה והגנה של המזון ואילו העלים היבשים משמשים לריפוד מיטות ולקירוי בקתות. סיבי הגבעולים והעלים גם משמשים לקליעת מחצלות, וחבלים. ברפואה העממית עלי הבננות ידועים בתכונותיהם המטהרות והאנטי דלקתיות ובימי הביניים השתמשו בעלי הבננה כתחליף לנייר כתיבה. קליפת הפרי עשויה לעזור לעקיצות, יבלות או פציעות – לשפשף את הצד הפנימי של הקליפה על האזור הנגוע.


אכילה של בננה אחת בינונית במשקל של כ-100 גרם מספקת את הצריכה היומית של הרכיבים הבאים: 6B -21.5%, ויטמיןC - 17.1%, מגנזיום - 16%, אשלגן - 12%, סיבים תזונתיים - 12.2% וכל זה ב- 105 קלוריות שהם פחות או יותר 5% מסך הקלוריות היומיות.

סיבות טובות לכלול את הבננה כמזון קבוע בתפריט היומי:

הבננה היא אחת המקורות הטובים לאשלגן, מינרל הכרחי לשמירה על רמת לחץ דם ופעילות לבבית תקינה. בננה בינונית אחת יכולה להכיל מעל 400 מ"ג אשלגן לעומת כ- 1 מ"ג נתרן, מגנזיום וסיבים תזונתיים, כך שאכילה יומית יכולה למנוע לחץ דם גבוה והגנה מפני מחלות לבביות. היעילות של מזונות עשירים באשלגן כמו בננות הוצגו במספר מחקרים, מחקר שעקב אחר 40,00 גברים אמריקאים במשך ארבע שנים בדק את השפעת התזונה על לחץ הדם ומצא שגברים שצרכו מזונות עשירים באשלגן, מגנזיום וסיבים תזונתיים הקטינו את הסיכון ללקות בשבץ מוחי ובמחלות לבביות.
אכילת בננות באופן קבוע כחלק מהתזונה יכולה לשפר את יכולת הגוף לספוג סידן. בננה עשירה במיוחד ב- Fructooligosacchaide (FOS ) פרה-ביוטיקה שמזינה חיידקים פרוביוטיים במעי הגס, חיידקים אלו מייצרים ויטמינים ואנזימי עיכול המשפרים ספיגת חומרים מזינים ומגנים מפני מיקרואורגניזמים לא ידידותיים. כאשר ה- FOS מותסס על ידי חיידקים פרוביוטיים, מספרם עולה ויחד איתם גם יכולת הגוף לספוג סידן. בנוסף האשלגן בבננות מקדם את בריאות העצם על יד הגנה מפני איבוד יתר של סידן בשתן הנגרם מתזונה עתירת נתרן ובכך מונע את דילול העצם. מי שאוכל בננות ירוקות טרם הבשלתן חשוב שידע שהרכב חומצות השומן הקצרות מהוות מזון אהוב על התאים המרכיבים את הציפוי הפנימי של המעיים, כאשר תאים אלו ניזונים היטב, יכולת הגוף לספוג חומרים מזינים כמו סידן עולה באופן משמעותי.
בננה כתמריץ לצמצום היקפים, כפרי/חטיף מגשר לפני ארוחות או כממתק לכל דבר :

העמילן בבננה משתנה בהתאם למידת הבשלות ומשפיע באופן ישיר על מדד האינדקס הגליקמי, מדד זה מאפיין מזונות על פי השפעתם על רמות הסוכר בדם, מדד גליקמי גבוה גורם לעליה ברמות הסוכר בדם ומדד גליקמי נמוך גורם לעליה מתונה ברמות הסוכר בדם. טווח האינדקס הגליקמי לבננה נע בין 30 (רמת בשלות נמוכה) לבין 60 (רמת בשלות גבוהה) , כאשר 55 ומטה נחשב לאינדקס נמוך. במקרה זה, אכילת בננה בשלה תתרום לעיכול נוח ויעיל יותר ממה שניתן לצפות מפירות מתוקים אחרים, ותגרום לעלייה מתונה של סוכר בדם והשפעה טובה על תהליכים מטבוליים בגוף, לרבות ספיגה יעילה של רכיבי תזונה.
הבננה עשירה בפחמימות ובוויטמין 6B אשר מאפשרים לטריפטופן להישאר במחזור הדם ומשם להיכנס למוח ולעלות את רמות הסרוטונין. שילוב עם ויטמין 6B משפיע על הקצב בו הטריפטופן הופך לסרוטונין, ומשפיע לטובה על מצב הרוח, תחושת שובע לאורך זמן, הקלה בתחושת כאב ושיפור השינה. אכילת בננה מומלצת כמזון קבוע בתפריט היומי ואידיאלית בתקופות של לחץ או מתח נפשי.

נשים ישמחו לדעת שבזמן הווסת הבננה יכולה להפחית באופן משמעותי את תסמיני PMS על ידי הסדרת רמות הסוכר והפחתת גורם הסטרס. רמות גבוהות של ויטמיני B ובפרט ויטמין 6B וברזל תורמות לתפקוד תקין של מערכות שונות בגוף לרבות מערכת עצבים, מערכת שלד ומערכת חיסון.

לעוסקים בפעילות גופנית בננה אחת או שתיים לפני אימון גופני תספק לגוף את האנרגיה הדרושה לאימון מיטבי ותאזן על הדרך את רמת הסוכר בדם. אחרי האימון ו/או במהלך שנת הלילה הבננה תגן מפני כיווץ שרירים ורמות גבוהות של נוגדי חמצון יגנו מפני רדיקלים חופשיים ומחלות כרוניות.
מחקר שבדק את רמות נוגדי החמצון בבננה מצא כי אכילת בננה בשיא הבשלתה (קרוב לנקודת הקלקול) מעלה את רמות נוגדי החמצון בצורה ניכרת.



סובלים מבעיות עיכול, כיבים, עצירות או שלשול? אכילת בננה אחת ביום, מידי יום עשויה לעזור:

הבננה מוכרת כנוגדת חומציות שמגנה נגד צרבות, ריפלוקס, כיבים, ונגד פגיעה של הקיבה. החומרים בבננה פועלים כבמטה של קסם על ידי הפעלת תאים היוצרים שכבת ריר עבה המגנה מפני חומצות קיבה, ותרכובות אחרות אשר עוזרות בחיסול הבקטריות שמזוהות כגורם ראשוני להיווצרות כיבים.

בזמן שלשול הגוף עשוי לשבש במהירות את מאזן האלקטרוליטים החשובים בגוף, רמה גבוהה של אשלגן ומגנזיום בבננה תורמת לחידוש המאגרים ולאיזון הנוזלים בגוף ועוזרת לוויסות תפקוד הלב. בנוסף הבננה מכילה פקטין, סיב מסיס שמסייע בנרמול תנועת המעיים ומקל על עצירות, כמו גם מסייע בהפרשת רעלנים ומתכות, הפרשת מלחי מרה וכולסטרול אל מחוץ לגוף.

ולילדים?

לגן או לבית הספר ניתן להחליף מידי פעם את המלפפון שמתלווה לכריך ולהציע בננה, לוודא שהבננה מוצקה ללא פגמים חיצוניים שכן הילדים מאוד רגישים למרקם ולצבע ועשויים לדחות אותה על הסף.
את ההורים אין צורך לשכנע שכן הבננה מכילה רמות גבוהות של ברזל המסייעות ליצירת המוגלובין בדם ולמניעת אנמיה ותורמת לשיפור קוגניטיבי והגברת הערנות, בנוסף לכל הסיבות הטובות שהוזכרו לעיל.



מתכון מפנק בחצי דקה:

1 בננה קלופה
1 קוביית שוקולד מריר 70% מוצקי קקאו
אגוזי מלך קצוצים

לחתוך את הבננה להניח בכוס גלידה נמוכה, להניח מעל קוביית שוקולד להכניס למיקרו לחצי דקה, להוציא ולפזר מעל אגוזי מלך קצוצים.